גילה אלמגור, הגברת הראשונה של הקולנוע הישראלי, היא שחקנית קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה, סופרת, תסריטאית ומחזאית, כלת פרס ישראל לקולנוע לשנת 2004. אלמגור החלה את דרכה בתיאטרון בגיל 17, אז התקבלה לתיאטרון הבימה והופיעה בהצגה "בעור שינינו". מאז, לאורך הקריירה הארוכה שלה, היא הופיעה כמעט בכל תיאטרון בארץ. בין ההצגות שבהן השתתפה: "האידיוטית" (תיאטרון האוהל, 1963), "פיטר פן" (תיאטרון חיפה, 1965), "לאחר הנפילה" (התיאטרון הקאמרי, 1965), "הכלה וצייד הפרפרים" (תיאטרון בימות, 1967) ו"השחף" (התיאטרון הקאמרי, 1974). ב-1995 חזרה אלמגור לתיאטרון הבימה, ומאז היא מזוהה עמו. בין ההצגות שבהן הופיעה בהבימה: "רוחות" (1995), "קדיש לנעמי" (2000), "בית ברנרדה אלבה" (2001) ו"ביקור הגברת הזקנה" (2001). ב-1960 קיבלה אלמגור את תפקידה הקולנועי הראשון, בסרט "חולות לוהטים" בבימויו של רפאל נוסבאום. ב-1969 יזמה וכתבה את הרעיון לסרט "מצור", שבו גם שיחקה בתפקיד הראשי. הסרט, בבימויו של ג'ילברטו טופאנו, נכנס לתחרות הרשמית של פסטיבל קאן ונחשב עד היום לאחת מיצירות המופת של הקולנוע הישראלי. ב-1986 פרסמה אלמגור את הרומן האוטוביוגרפי "הקיץ של אביה", וב-1988 כתבה על-פיו תסריט לסרט בהפקתה ובבימויו של אלי כהן. הסרט, שבו הופיעה אלמגור בתפקיד הראשי, זכה להצלחה גדולה, השתתף בפסטיבלים ברחבי העולם וזכה בפרסים, בהם פרס דוב הכסף בפסטיבל ברלין. ב-1994 כתבה והפיקה אלמגור את סרט ההמשך, "עץ הדומים תפוס", גם הוא על בסיס ספר פרי עטה. הסרט, שגם בו שיחקה אלמגור, נחל גם הוא הצלחה והשתתף בשורה של פסטיבלים בינלאומיים, בהם פסטיבל קאן, שם הוצג במסגרת "מבט מסוים". בארץ זכה "עץ הדומים תפוס" בפרס וולג'ין לסרט הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים. בין שאר סרטי הקולנוע שבהם השתתפה: "אלדורדו" (מנחם גולן, 1963), "חבורה שכזאת" (זאב חבצלת, 1963), "סאלח שבתי" (אפרים קישון, 1964), "מבצע קהיר" (מנחם גולן, 1965), "המניע לרצח" (פיטר פריישטדט, 1966), "ארבינקא" (אפרים קישון, 1967), "מלכת הכביש" (מנחם גולן, 1971), "הבית ברחוב שלוש" (משה מזרחי, 1973), "הצילו את המציל" (אורי זהר, 1977), "מבצע יונתן" (מנחם גולן, 1978), "אמי הגנרלית" (יואל זילברג, 1979), "מחבואים" (דן וולמן, 1980), "כביש ללא מוצא" (יקי יושע, 1982), "החיים על פי אגפא" (אסי דיין, 1992), "שחוּר" (שמואל הספרי, 1994), "לילסדה" (שמי זרחין, 1995), "מסוכנת" (שמי זרחין, 1998), "מינכן" (סטיבן ספילברג, 2005), "החוב" (אסף ברנשטיין, 2007), "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" (ערן ריקליס, 2010), "ציפורי חול" (אמיר י' וולף, 2015) ו"אנטנה" (אריק רוטשטיין, 2016). תפקידה בסרט "פורטונה" (מנחם גולן, 1966) זיכה אותה בפרס מרכז הסרט הישראלי לשחקנית הטובה ביותר. תפקידה ב"על חבל דק" (מיכל בת־אדם, 1980) זיכה אותה שוב בפרס מרכז הסרט הישראלי, וגם בפרס כינור דוד. עבור תפקידה ב"שלוש אמהות" (דינה צבי־ריקליס, 2006) הוענק לאלמגור פרס מיוחד בפסטיבל ירושלים. הופעותיה הרבות בטלוויזיה כוללות תפקידים ב"הכלה וצייד הפרפרים" (רם לוי, 1974), סרט הטלוויזיה שנוצר על בסיס המחזה שבו השתתפה כשחקנית תיאטרון, ובשנים מאוחרות יותר בסדרות "בטיפול", "השיר שלנו" ו"ילדי ראש הממשלה". אלמגור נשואה למפיק יעקב אגמון.
סרט עלילתי

ידיים קשורות

בימוי: דן וולמן, 2006
ידיים קשורות
בתשלום

90 דק'

סרט עלילתי

ריקי ריקי

בימוי: איתן ענר, 2005
ריקי ריקי
בתשלום

79 דק'

סרט תיעודי

חיידק הבימה

בימוי: איתי תמיר, 1997
חיידק הבימה
בתשלום

36 דק'

סרט עלילתי

שחור

בימוי: שמואל הספרי, 1994
שחור
בתשלום

102 דק'

סרט עלילתי

החיים על פי אגפא

בימוי: אסי דיין, 1992
החיים על פי אגפא
בתשלום

104 דק'

סרט עלילתי

הקיץ של אביה

בימוי: אלי כהן, 1988
הקיץ של אביה
בתשלום

96 דק'

סרט עלילתי

כביש ללא מוצא

בימוי: יקי יושע, 1983
כביש ללא מוצא
בתשלום

86 דק'

סרט עלילתי

לא לשידור

בימוי: יעוד לבנון, 1981
לא לשידור

85 דק'

סרט עלילתי

על חבל דק

בימוי: מיכל בת-אדם, 1980
על חבל דק
בתשלום

84 דק'

סרט עלילתי

הבית ברחוב שלוש

בימוי: משה מזרחי, 1973
הבית ברחוב שלוש
בתשלום

112 דק'

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds