תשדירי בחירות

1 דקה, תאריך לא ידוע
  • דירוג
ללא כתוביות

הסלוגנים “ישראל מחכה לרבין” ו”רק הליכוד יכול” לא חוברו במסדרונות הכנסת, אלא במשרדי פרסום. החיבור בין הפקה טלוויזיונית לפוליטיקה היה התפתחות טבעית של התרחבות הענף בשנות ה-80 וה-90, שהולידה שלל ערוצי שידור ומשרדי פרסום חדשים. חברת ההפקה קסטל של מיכה שגריר ודן ארזי, שפעלה בשנים 1969–1988 והיתה אז חברת ההפקות הגדולה והמצליחה בישראל, היתה גם החברה הראשונה שהפעילה אולפן צילומים מסחרי והעסיקה עשרות יוצרים במגוון תחומים, שהעשירו את היצירה הטלוויזיונית והקולנועית המקומית.
בשנות ה-70 החלה חברת קסטל להפיק תשדירי שירות, סרטוני תדמית ותעמולת בחירות עבור מפלגות ומשרדי ממשלה. הרמה הטכנולוגית והיצירתית של החברה הפכה אותה ליצרנית מספר אחת של תשדירי בחירות, ועוררה ביקוש ער בקרב מפלגות שמאל וימין גם יחד. כך מצאו עצמם אנשי קסטל בצילומים עם פרופ’ ישעיהו ליבוביץ, שנאבק למען יציאה מהשטחים בתשדיר של מפלגת רצ, ובמקביל צילמו ריקודים חסידיים במעגלי בנים ובנות, בהפרדה, בתשדיר של המפד”ל. בחותם שהותירה חברת קסטל על תעמולת הבחירות אפשר להבחין עד היום כשמתבוננים בחיבור בין פרסום, הומור, סאטירה ופוליטיקה מפלגתית.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds