שני קוני למל

תאריך לא ידוע
  • דירוג
ללא כתוביות

שנתיים לאחר סרט הבורקס הראשון, “סאלח שבתי”, הגיח לאוויר העולם סרט הגפילטע פיש הראשון – “שני קוני למל”, אחד הסרטים המצליחים ביותר שהופקו בישראל בשנות ה-60. סרטו של ישראל בקר עלה לאקרנים ב-1966, אותה שנה שבה יצאו עוד שני סרטים פופולריים במיוחד, “מוישה ונטילטור” (אורי זהר) ו”פורטונה” (מנחם גולן). במושגים של מכירת כרטיסים, “שני קוני למל” היה המצליח ביותר מבין השלושה – הוא הביא לבתי הקולנוע כ-900 אלף צופים, וגם הוליד שני סרטי המשך. כשלוקחים בחשבון את גודל האוכלוסייה בתקופה ההיא, מדובר באחד הסרטים הישראליים המצליחים אי פעם.

לא כל המבקרים התלהבו. “סרט זה אינו מיועד לאינטליגנטים”, כתב דן פיינרו בביקורת שהתפרסמה בעיתון “הארץ”. “אלה שיבואו לשפוט אותו באמות המידה של פרויד, סטניסלבסקי או ‘הגל החדש’ יעקמו בוודאי את אפם באנינות טעם. על כן, מוטב אולי להבהיר מלכתחילה, סרט זה לא נוצר בשביל אלה…”.

את ההצלחה הכבירה של “שני קוני למל” ניתן לזקוף בין היתר לזכות הבחירה יוצאת הדופן (במונחים ישראליים) להפיק מיוזיקל דובר עברית, ובמקרה זה מיוזיקל המבוסס על המחזה היידי הפופולרי מאת אברהם גולדפדן. כנגד הקאסטים המרשימים של “דליה והמלחים” ו”השכונה שלנו”, שכללו את מיטב כוכבי הבידור של התקופה, “שני קוני למל” מתהדר בכוכבי תיאטרון ענקיים – רפאל קלצ’קין, אהרון מסקין ושמואל רודנסקי – ולצדם הכוכב הראשי מייק בורשטיין, שהיה זה סרטו הראשון (הציבור כבר הכיר אותו ככוכב בידור יידישאי). ואולי נעוצה הצלחת הסרט בנוסטלגיה, שתמיד היתה שמן יעיל במכונת הקולנוע הפופולרי, ובמקרה זה סייעה לפרוט על נימי נפשם את הצופים באמצעות החזרתם אל העיירות היהודיות באירופה והטיפוסים שאִכלסו אותן.

הסרט מסתיים בפתרון הקלאסי המוכר משלל יצירות פופולריות וקומדיות עממיות – נישואים. יוצרי “שני קוני למל”, ששאפו ליצור קולנוע מסחרי בממדים כמו־הוליוודיים – בצבעים עזים, עם תלבושות וסטים מרהיבים ובהשתתפות מיטב כוכבי התקופה – הגדילו לעשות והחליטו לסיימו לא בחתונה אחת אלא בשתיים, זו של קוני (בורשטיין) עם בת השדכן (ז’רמן אוניקובסקי) וזו של מקס (שוב בורשטיין) עם בת הגביר (רינה גנור).

כיאה לסרט שהוא עיבוד להצגה (שבוימה גם היא על ידי ישראל בקר, והוצגה בהצלחה בתיאטרון דו רה מי), “שני קוני למל” מסתיים כפי שמסתיימים מחזות זמר בימתיים רבים – במחרוזת שירים, שבמקרה זה כוללת את שיר החתונה “קחו כלי זמר” וכמה מלהיטי הסרט, בהם “הוא יהיה לי בעל” ו”אומרים שאני אינני אני”. העיירה מזמרת עם הזוגות הצעירים, והשדכן (קלצ’קין) מתחיל לרחף מעל הבתים.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds