עמוד האש (חלק שני)

לארי פריש
  • דירוג

האחות רחל (נחמה הנדל) וארבעה גברים נוסעים בג’יפ כדי לחפש את אהובה האמריקאי דוד, שיצא למשימה ולא חזר. כשהם מוצאים אותו הם ממשיכים במשימת גישוש, וכך הם מגיעים לבאר בדואית. “בדיוק כמו משהו מהתנ”ך”, אומר דוד, וזאת נקודת מוצא לסצנת אהבה בצד הבאר שכאילו הגיעה לכאן היישר מספר בראשית. אחרי שדוד מנשק אותה, רחל נושאת את המונולוג הלא ייאמן הזה: “דוד, האם תמיד אשא חן בעיניך? רק להתבונן בי? אבל זה לא רק אני. כל בחורה תספק אותך. לך מפה. לא דוד. בוא הנה. אתה יכול לעשות איתי מה שאתה רוצה. לא אכפת לי. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה איתי. כשתתעייף ממני, אתה יכול פשוט לזרוק אותי”.

בהמשך הסרט, כשדוד נפצע, האסקופה הנדרסת מהבאר הופכת ללוחמת נועזת. היא לוקחת את הרובה שלו והורגת את הערבי שירה בו. אך כשהגברים האחרים חוזרים לג’יפ היא מוותרת על הנשק ושבה לאמץ עמדה פאסיבית. אלא שאז הגברים נהרגים בזה אחר זה, ורק היא נותרת לצד אהובה הפצוע.

עכשיו אין לה ברירה – היא חייבת לחזור למחנה ולהזהיר את באר־שבע שהצבא המצרי מתקדם לעברה. לפתע רחל מתגלה כחיילת נועזת – היא מחלצת את הג’יפ ששקע בחול, יורה ורצה וזורקת רימונים תוך כדי טיפול באהובה הפצוע. במו ידיה היא מצילה את הנגב, אבל רק כי לא נותר גבר שיכול לעשות זאת. האם דוד יחלים ורחל תשוב לגלם בשבילו את תפקיד האשה הקטנה? הסרט אינו עונה על השאלה, ומשאיר אותנו עם הדימוי שלה כלוחמת.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds