עד ראייה – 60 שנה

מיכה שגריר
  • דירוג

מיכה שגריר, שתיעד את החברה הישראלית במשך חמישה עשורים, מצא בסרט זה את האלטר אגו האולטימטיבי שלו. דוד רובינגר, חתן פרס ישראל לצילום, תיעד במצלמותיו את תולדות מדינת ישראל מאז היווסדה. צילום הסטילס המקצועי הראשון שלו תפס קבוצה של צעירים ירושלמים בעודם משתלטים על רכב צבאי בריטי ומניפים מעליו דגל כחול־לבן עם היוודע החלטת האומות המאוחדות על הקמת מדינת ישראל ב-29 בנובמבר 1947. מאז הקפיד רובינגר להיות עד לכל האירועים המשמעותיים והדרמטיים שעברו על ישראל ועל תושביה, שאותם תיעד במאות אלפי צילומיו. “אני גאה שאין צילום אחד, בין אם מדובר באירוע היסטורי או בחיי היומיום, שאין בו איש או אשה”, אומר רובינגר בסרט.
בסיוע שגריר, שביים והפיק, רובינגר מציג את סיפור חייו, חוזר אל האנשים והמקומות שתיעד ומספק לצופים נקודת מבט חדשה על השינויים שהתרחשו בארץ לאורך השנים. החזרה לכל הדמויות המצולמות, לעתים עשרות שנים לאחר רגע צילומן, חושפת על המסך את התפרקות הסולידריות בחברה הישראלית ומכוונת זרקור אל עבר דמויות שהפכו לאייקון בזיכרון הקולקטיבי הישראלי וחיברו, בזמנן, בין הקהילות השונות.
באחד המפגשים המתועדים בסרט, שגריר מפגיש את רובינגר עם שתי מצולמות מהעבר. האחת צולמה במעברת כסלון בשנת 1949, שם תיעד רובינגר עולים מצפון אפריקה, והאחרת צולמה בכפר הערבי חלחול בשנת 1969, כשצה”ל פוצץ בית של מחבל וגרם לפציעתה של ילדה כתוצאה מההדף. החיפוש אחר שתי הנשים האנונימיות לכאורה משתלב עם העשייה התיעודית של שגריר, שבחנה באופן בלתי פוסק את יחסה של החברה הישראלית לערביי ישראל ושכנותיה – ובמקביל גם את תהליך קליטתם של יהודי צפון אפריקה וארצות ערב. בסרט זה, שתי הנשים שנלכדו בעדשה של רובינגר משלימות את הסיפורים שהתמונות האילמות והאיקוניות הדהדו.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds