סצנת העירום ב"מר באום"

אסי דיין
  • דירוג

סצנת המקלחת של מיקי באום, רגע לפני מותו, כשהוא חשוף ועירום, היא סצנה מופלאה. לא בהכרח בשל היותה סצנת מפתח ואחד מרגעי השיא על ציר הזמן בעלילה של “מר באום” (המקלחת האחרונה, רגע לפני שהוא נכנס למיטה לקראת המוות הקרב ובא), אלא גם משום שהדרך שבה היא נולדה מייצגת את יוצרה ואת צורת עבודתו בצורה הנאמנה ביותר. מה זאת אומרת? במקור זו בכלל לא היתה אמורה להיות סצנת עירום אלא סצנת מקלחת רגילה, נטולת עירום. אבל לילה לפני צילום הסצנה החליט אבי – שגם מגלם בסרט את מיקי באום – שהוא יצלם את הסצנה הזו בעירום. למעשה, זה לא היה אירוע נדיר משום שכל מי שעבד באחד הסרטים של אבי יכול לומר שכל יום צילומים אצלו הוא הפתעה, מכיוון שלעתים קרובות הוא נהג לשפץ או אפילו ממש לשנות את הסצנות שהתכוון לצלם ביום שלמחרת.

הדבר המעניין בבחירה של אבי להצטלם בעירום בסצנה הזו הוא הידיעה הברורה שלו שהוא מסמל את הצבר הארצישראלי המיתולוגי, יפה הבלורית והתואר, ש”הלך בשדות” וירה במחבלים ב”מבצע אנטבה”. אני זוכר אותו מסביר על הסט שהעירום שלו בסצנה, יש בו הקבלה למדינת ישראל – שבדיוק כמוהו הפכה ממשהו מאוד יפה ואידיאי למשהו שמן, מדולדל ורופס. כמו הגוף שלו. היה ברור שהגוף העירום שלו בסצנת המקלחת הוא מעין מיצג אמנותי שמסמל את הבלאי של מדינת ישראל (אגב, מאחר שבסרט זה שימשתי לראשונה כנער מים, אני רואה הצלחה גדולה בכך שלאורך כל הסרט לא נראית אף דמות עם רמז לתחושת צימאון, ואין פריים אחד עם איזו כוס פלסטיק חד פעמית שהתגלגלה לה בטעות לטווח הצילום. אני מחשיב את הסרט הזה לציון דרך משמעותי בקריירת המים שלי).

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds