נורית – עד הקצה

ג'ורג' עובדיה
  • דירוג

שושנה ומשה, כמו זוגות בטרגדיות הקלאסיות, נאלצים לעמוד בפני שלל מכשולים וצרות בצרורות לפני שיממשו את אהבתם במלואה. זעם, קנאה, שקרים, אב רודן, אם חורגת מרשעת, רכוש וירושה, הפלה וכאב עד אובדנות – הכל מנוצל ונסחט עד תום כדי ליצור את מה שהמלודרמה יודעת לעשות: לסחוף. נורית גרץ, בספרה “סיפור מהסרטים” (1993), מאבחנת שעלילת המלודרמה מוּנעת באמצעות מעברים חדים, שאינם תמיד מנומקים, בין מצבי קיום קיצוניים: אהבה ובגידה, חיים ומוות, ניצחון ומפלה. כל אלה מתקיימים כאן, לצד קיצוניות רגשית שבאה לידי ביטוי באמצעים האמנותיים: שימוש במצלמה המוחזקת ביד כדי לייצג את שושנה הנסערת, שרצה אל האבדון, וסדרה של הבזקים הממוקדים במחשבתה – פלאשבק לרגע מאושר שלה עם משה, ופלאש־פורוורד, כלומר מבט המדמיין את העתיד, עם דימוי של תינוק, ככל הנראה זה שבבטנה, שעדיין לא נולד. לסיקוונס הזה יש גם פן פסיכדלי: ג’אמפ־קאט בין שני טונים מוזיקליים ופריים שיוצא מאיפוס, מסתחרר ומתנדנד בין שמיים לארץ, כמו הגיבורה. הקטע נחתם במאפיין שכיח נוסף של הז’אנר: טעות בזיהוי, שתוביל לסיבוכים חמורים.

באדיבות סרטי יונייטד קינג.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds