משהו טוטאלי

גור בנטביץ'
  • דירוג

“מה יש לנו לחפש כאן?”, שואלת שושן, הדמות שמגלמת טינקרבל, את היזיז שלה חיים (מאור כהן). זו אולי אחת השאלות המכוננות, החשובות, של הישראליוּת והציונות מראשיתה. “מה יש לנו לחפש כאן?”. הסצינה מתרחשת בדירה רחבת ידיים, מתקלפת, תל־אביבית טיפוסית נכון לסוף שנות ה-90, על סף המילניום החדש. אי אפשר שלא להתבונן ולחשוב: כמה חדרים? איפה נמצאת הדירה? כמה הארנונה? כמה שכר דירה שילמו אז? השיח הנדל”ני, הכלכלי, השתלט רטרואקטיבית גם על האופן שבו אנחנו צופים בקולנוע. שושן וחיים של “משהו טוטאלי” מתקיימים בתל־אביב בוהמיינית, נגישה, שלא קיימת יותר. תל־אביב שנראית רחוקה־רחוקה ולא רלבנטית. אחר כך הם נוסעים לאמסטרדם ומסתבכים בהודו, והכל בגלל סם הזיות בשם TLV. באופן אירוני, זה גם הכינוי העכשווי של תל־אביב החדשה, הבינלאומית, של שנות האלפיים, תל־אביב של ההון והמגדלים, עדרי התיירים ומלונות הבוטיק היוקרתיים. ב”משהו טוטאלי” של בנטביץ’, TLV הוא שם שמסמן שחרור, חופש ואהבה. “מקסימום נתאהב”, כמו שאומר המשפט הכי מפורסם, הכי אופטימי, מתוך הסרט. זו לא TLV של “מקסימום נעשה בוכטות”. הסרט מסתיים על גג של בניין תל־אביבי, כמו הגג ההוא שפותח את “מצב החסה”. היום יש על הגג הזה פנטהאוז עם בריכה או ג’קוזי.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds