מעבר להרים ולגבעות

ערן קולירין
  • דירוג

מעבר לגדר ההפרדה של ירושלים

בסצנה הזו ניתן לחזות בפרדוקס מקומי: הצפירה – אזעקת אמת – מושמעת כשהיא מלווה במוזיקה קלאסית. המנגינה כמו משמרת את הכאוס שבשגרה, כריטואל בעל מבנה פנימי וקודים ידועים מראש. יפעת, הנערה שניצבת וצופה באבסורד, יודעת שמעבר להרים ולגבעות, מעבר לחומת ההפרדה, חי עם שלם. מנגד ישנה ריצת התלמידים בזמן האזעקה, ההתגוננות וחבישת מסכות האב”כ – המחשה לסכנה הנשקפת להם מפני העם הזה.

“מעבר להרים ולגבעות”, סרטו של הבמאי ערן קולירין, הוא אגדה ישראלית בסגנון “אלה הם חיינו”. מיטיבה לתאר זאת הבחירה של קולירין בקטע משירו של דוד אבידן “ייפוי כוח”, שמופיע בפתח הסרט:

מה שמצדיק יותר מכל
את הבדידות, את הייאוש הגדול,
את הנשיאה המוזרה בעול
הבדידות הגדולה והייאוש הגדול,
היא העובדה הפשוטה, החותכת,
שאין לנו בעצם לאן ללכת

לא בכדי בחר קולירין במילים הנוקבות של אבידן כמילות הכניסה לעולמו של הסרט. קולירין מציג לנו בפשטות וללא מניירות מיותרות משפחה ישראלית בורגנית המתגוררת ביישוב באזור ירושלים. אבל כשמקלפים קצת את קליפת המשפחה הכה שגרתית לכאורה מגלים פצע אקזיסטנציאלי עמוק ואי שקט קיומי שמרחפים מעל הבית.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds