"מדוזות" של אתגר קרת ושירה גפן זוכה בפרס מצלמת הזהב בפסטיבל קאן 2007

אתגר קרת ושירה גפן
  • דירוג

הסופרים אתגר קרת ושירה גפן הוכיחו בפסטיבל קאן 2007 שהם גם קולנוענים מוכשרים כשסרטם “מדוזות” גרף את פרס מצלמת הזהב, המוענק לסרטי ביכורים. הסרט, המשלב שלושה סיפורים המתנקזים אל חוף הים של תל־אביב, הצליח לגבור על 32 סרטי ביכורים אחרים. הבמאי הרוסי פבל לונגין, שישב בחבר השופטים, נימק כך את הבחירה ב”מדוזות”: “זהו סרט שאהבנו במיוחד בגלל האנושיות, הפיוטיות והרגישות הגדולה שלו”. בטקס הסיום של הפסטיבל, כשקרת וגפן עלו לבמה כדי לקבל את הפרס, הם היו נרגשים, מבולבלים ומשועשעים. קרת עשה פרצופים ואמר בנאום התודה: “מאז הבר מצווה שלי לא לבשתי חליפה”.
“מדוזות” משופע סצנות פיוטיות, חינניות, מפתיעות. הזוג קרת־גפן בחר לשבץ בפרויקט שלפנינו את זאת שבה בתיה המלצרית (שרה אדלר) מגיעה לתחנת משטרה עם ילדה שכרגע יצאה מהים כדי לברר למי היא שייכת, ולבסוף הילדה יוצאת אחריה. “בלילה שלפני צילום הסצנה בתחנת המשטרה הודיע לנו מנהל ההפקה שהלוקיישן נפל, ושנותרו לנו 14 שעות למצוא לוקיישן חדש”, נזכרים השניים. “מחוסר ברירה נאלצנו לצלם במקום היחידי שהצלחנו למצוא בטווח הזמן הקצר: משרד נסיעות. הלוקיישן החדש היה הפוך לגמרי מכל מה שדִמיינו: נטול חלונות, תקרה נמוכה, מעופש. צילומי הסצנה התחילו באווירה מדכדכת, אבל מהר מאוד גילינו שהמגבלה שנכפתה עלינו דווקא תרמה לסצנה. השוטר (צחי גראד), שאמור היה לשבת במשרד מרווח ומואר, נראה פתאום כמו ענק מובס הכלוא בחלל קטן, והעליבות של המקום שיקפה את חוסר האונים שלו. ופתאום הסצנה שאמורה היתה להציג מפגש עם שוטר ביורוקרט ואטום הביאה משהו אחר: שוטר שבאמת רוצה לעזור אבל לא מסוגל. זה היה הרגע שבו הבנו את ההבדל המהותי בין עולם הספרות שממנו באנו לעולם הקולנוע. בזמן שבכתיבה היצירה כולה מגיעה מדמיונו של הכותב/ת, בקולנוע יש שותפה נוספת ליצירה – המציאות, והמגבלות שהיא מציבה”.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds