אודות האסופהרשימת הרגעיםאודות הסרטמידע קטלוגי

"לבנון" של שמוליק מעוז זוכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה 2009

שמוליק מעוז
  • דירוג
הבמאי שמוליק מעוז הגיע לפסטיבל ונציה 2009 עם סרט הביכורים שלו, "לבנון", המתבסס על זכרונותיו הטראומתיים מקיץ 1982, מהיום הראשון של מלחמת לבנון הראשונה. הסרט, בכיכובם של יואב דונט, איתי טיראן, אושרי כהן, מיכאל מושונוב, זהר שטראוס ודודו טסה, הצליח לעשות היסטוריה: הוא זכה בפרס אריה הזהב, המוענק לסרט המצטיין – הפרס השני בחשיבותו בזירת הפסטיבלים הבינלאומית. "אני מקדיש את הפרס הזה לכל האנשים בכל העולם שחזרו כמוני מהמלחמה", צִמרר מעוז את באי הטקס. "אלפי אנשים שלמדו לחיות ואפילו לחייך למרות הכאב. למראית עין הם בסדר – הם עובדים, מתחתנים, מולידים ילדים – אבל הזיכרון נשאר חרות בנשמתם. מלחמה, באופן פרדוקסלי, זקוקה למוות כדי להתקיים. ברגע שנפסיק להרוג – נפסיק את המלחמה. זה כל כך פשוט. הייתי רוצה להאמין שהסרט שעשיתי יפתח לאנשים את הראש, שהם ישאלו את עצמם מי הפכנו להיות ומי לעולם לא נוכל להיות עוד, אם לא נפסיק זאת עכשיו". "לבנון" מתרחש כולו בתוך טנק צה"לי היוצא למשימה משותפת עם מחלקת צנחנים: עליהם לסרוק עיירה לבנונית שכבר הופגזה על ידי חיל האוויר. מעוז סבור שהסצנה שבה החיילים נכנסים למטע בננות לבנוני, שם הם נתקלים תחילה במכונית עם חמושים ובהמשך בחקלאי מקומי, היא באופן מתוכנן ומובהק סיקוונס המפתח של "לבנון". "זוהי תמונת המלחמה הראשונה, והיא מתפרצת לתוך הסרט בטלטול ברוטאלי ומייצרת שינוי חד בסולם הדרמטי, ממצב התחלתי מאוזן ושקט לקונפליקט איום עד בלתי אפשרי. קונפליקט בין האינסטינקט הכי בסיסי שלנו, האינסטינקט הקיומי, לבין הערך הנעלה ביותר במוסר האנושי – 'חיי אדם'. קונפליקט בין להרוג לבין הפקרת חייך וחיי חבריך. "הסיקוונס כופה על הגיבור להתמודד עם שני קונפליקטים כאלו, ומקציב לו כמה שניות בודדות לקבל החלטות הרות גורל שיצלקו את נפשו. שני הקונפליקטים הזהים, והאופן השונה שבו מגיב אליהם הגיבור, מעצבים את הסיקוונס כנוסחה מתימטית שמגדירה את המלחמה. לא ירית – גרמת למותו של חייל. ירית – הרגת פלאח. נוסחה שמנפיקה מסר פשוט וחשוב שמסביר לצופה לאיזה עולם הוא נכנס. המסר לא מתבסס על דיאלוג או טקסט כזה או אחר. זהו מסר ויזואלי, תחושתי, שמסמן את הסרט כ'סרט חווייתי'. יש מילה פה, מילה שם, אבל לא על זה מבוסס המסר. המסר מבוסס על חוויה. תראה, תשמע את הקולות דרך מכשיר הקשר, תקלוט את הדברים ביחד עם הדמויות, ותסתכל עליהם מנקודת מבטו של הגיבור – נקודת מבט פיזית שצלב הפריסקופ של תותחן הטנק מוסיף לה מימד תודעתי. מדובר במבנה קולנועי פשוט שבו הסצנות מתפקדות כמדרגות שהולכות ומגבירות את הלחץ על הצופה – עד ל... בום! – כדור בראש של פלאח בלי יד ורגליים. וזהו גבירותי ורבותי, ככה נראית מלחמה. זה סיקוונס שמשקף לנו טראומה בהתהוותה".