אודות האסופהרשימת הרגעיםאודות הסרטמידע קטלוגי

"כל החיים לפניו" של הבמאי משה מזרחי זוכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ב-1978

משה מזרחי
  • דירוג
בטקס האוסקר ה-50, שנערך ב-3 באפריל 1978, ניטש בקטגוריית הסרט הזר קרב מרתק בין שני במאים ישראלים: מנחם גולן, שסרטו "מבצע יונתן" על מבצע אנטבה ייצג את ישראל, ומשה מזרחי, שסרטו "כל החיים לפניו" (בעולם הוא נקרא "מדאם רוזה"), עיבוד לרב המכר של אמיל אז'אר (שם העט של רומן גארי), ייצג את צרפת. המאבק הזה היה טעון ומורכב במיוחד לנוכח העובדה שגולן הפיק בעבר אחדים מסרטיו של מזרחי. בסופו של דבר ידו של מזרחי היתה על העליונה, והוא הפך לבמאי הישראלי הראשון שאוחז באוסקר – ובמשך שנים גם היה היחיד שהגיע למעמד זה. "הזכייה לא היתה כל כך מהותית", התוודה מזרחי ב-2015 בתוכנית "חי בסרט" (כאן חינוכית) בהנחיית גלעד אמיליו שנקר. "כבר הכרתי את טקס האוסקרים מפעמים קודמות שבהן הייתי מועמד, אז כבר לא הייתי 'בתול'. זה לא היה אותו ריגוש כמו בטקסים קודמים. היתה לי אפשרות לשבת בשקט בטקס ולדעת שיש דברים אחרים, ואני לא זה שקובע מי זוכה באוסקר. לכן אני לא זוכר את הזכייה בתור רגע של התעלות". נאום התודה של מזרחי היה תמציתי ונטול רגש: "אני מודה לכולכם, אני מודה לכל האנשים שעבדו על הסרט, ומעל הכל אני רוצה להודות למדאם רוזה בעצמה – סימון סיניורה". ואכן, ההצלחה של "כל החיים לפניו" חבה רבות לסיניורה, אחת הכוכבות הגדולות של צרפת באותם ימים, שהיטיבה לגלם את מדאם רוזה – זונה בדימוס, ניצולת שואה יהודייה מזדקנת, חולנית ורדופת זכרונות החיה בבלוויל, שכונת העוני הפריזאית, ומתפרנסת מגידול ילדים של זונות. סיניורה מרשימה במיוחד בסצנה שבה היא מבקשת ממומו, הילד המוסלמי שגידלה, שלא ייתן לקחת אותה לבית החולים. "אם תשמע דיבורים על בית חולים, קח כרית ותחנוק אותי. פשוט תהרוג אותי", מתחננת מדאם רוזה. "לכל דבר יש סוף, גם ליהודים. אני לא רוצה לחיות יותר משנחוץ. לא רוצה ללכת לבית חולים – שם יענו אותי. במשך 25 שנה נתתי את גופי ללקוחות, אין בכוונתי לתת את גופי לרפואה". מזרחי גילה שסיניורה שנאה את הספר "כל החיים לפניו", וסירבה להצעות קודמות להופיע בעיבוד קולנועי שלו. כשמזרחי הציע לה לככב בסרטו, היא הסכימה להיפגש. "סימון קיבלה אותי במשפט הבא: 'ראיתי סרט שלך שקוראים לו 'אני אוהב אותך רוזה', ואותו מאוד אהבתי, ולכן הסכמתי לפגוש אותך. אבל אני בכלל לא שמחה לפגוש את הבמאי העתידי של 'כל החיים לפניו'". מזרחי התנצל שהטריח אותה, אבל סיניורה אמרה לו: "אל תדבר שטויות, בוא נלך למסעדה". "בארוחה דיברנו על אלף ואחד דברים, לא בהכרח על הסרט 'כל החיים לפניו', ונוצר בינינו קשר, ובסוף היא השתכנעה", הסביר מזרחי. ראוי לציין שמזרחי שיתף בסרט גם את רעייתו, השחקנית־במאית מיכל בת־אדם, בתפקיד משמעותי. מזרחי, שמת ב-2018, בחר להציב את פסלון האוסקר המוזהב על מדף ספרים בדירתו התל־אביבית. "הדבר היחידי השימושי שאתה יכול לעשות בפסל האוסקר זה להחזיק ספרים בכוננית", אמר בתוכנית "חי בסרט". בראיון שערך איתו ב-2009 אורי קליין, מבקר הקולנוע של "הארץ", הוסיף מזרחי: "אני חושב שהעובדה שזכיתי באוסקר לא עשתה לי טוב בארץ. כיוון שזכיתי עם סרט לא ישראלי, זה הפך אותי ל'לא משלנו'. מחוץ לישראל הזכייה כן הועילה לי, אבל כמובן שזה התעמעם עם השנים".