חנה לסלאו זוכה בפרס השחקנית בפסטיבל קאן 2005 עבור הופעתה ב"אזור חופשי"

עמוס גיתאי
  • דירוג

אחד הרגעים המרגשים בטקס הסיום של פסטיבל קאן 2005 היה נאום התודה של חנה לסלאו, שגרפה שם את פרס השחקנית המצטיינת עבור הופעתה ב”אזור חופשי” של עמוס גיתאי. “אני חולקת את הפרס עם אמא שלי, שהיא ניצולת שואה מאושוויץ, ועם כל ניצולי השואה שעודם בחיים”, הכריזה לסלאו. “אני חולקת את הפרס גם עם כל הקורבנות משני הצדדים: הישראלים והפלסטינים. הגיע הזמן שנדבר ונפתור יחד את הבעיות שלנו”.
הטקס, נזכרת לסלאו, נערך בדיוק כשברחבי העולם ציינו 60 שנה לכניעת הנאצים ולסיום מלחמת העולם השנייה באירופה, והיא חשה צורך לאזכר את אמה ואת העובדה שהיא ניצולת שואה. “התייעצתי עם עמוס אם אני יכולה לעשות זאת ולאזכר את אושוויץ בנאום התודה, והוא ענה: ‘בוודאי, זה הרגע שלך ואת יכולה להגיד מה שאת רוצה'”.
לסלאו הכניסה את הרקע המשפחתי שלה ואת היותה בת לניצולי שואה גם לתוך הדמות שגילמה ב”אזור חופשי”: חנה, אשה דתייה מהנגב, ממפונות סיני, דור שני לשואה, המתפרנסת מסחר במכוניות ממוגנות, שיוצאת למסע לאזור הסחר החופשי בירדן עם תיירת אמריקאית (נטלי פורטמן) כדי לאסוף סכום כסף שחייבים לה ולבעלה. באחת הסצנות היא נפגשת עם לילה, אשה פלסטינית (היאם עבאס) ששימשה כאשת קשר של בעלה עם השוק השחור בירדן. לילה שואלת את חנה מאיפה היא באה. “עמוס אִפשר לנו לאלתר, ואחרי שעניתי להיאם שאני באה מישראל, היא שאלה אותי: ‘ומאיפה באת קודם לכן?’. אז אמרתי לה: ‘מאושוויץ, הורי מאושוויץ’. עמוס נתן לי חופש תנועה, והוא אישר את התשובה הזאת. הסצנה הזאת מגדירה את הדמות שלי, ומזכירה ומסבירה את המנוע של האנשים שבאו מהשואה ושרדו בארץ ונמצאים עדיין במלחמת הישרדות”.
לסלאו מספרת שרגע לפני שהלכה לטקס הסיום של בקאן היא התקשרה לאמה ואמרה: “אמא, אני כנראה זוכה”. “ואז אמא ענתה: ‘בשבילי כבר זכית’. זה היה עבורה רגע גדול של נחת. ימים אחדים אחרי הזכייה היא מתה”.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds