אודות האסופהרשימת הרגעיםאודות הסרטמידע קטלוגי

חימו מלך ירושלים – סצנת הסיום

עמוס גוטמן
  • דירוג

בספר “חימו מלך ירושלים” תיאר יורם קניוק את הטראומה של מלחמת השחרור וסגר איתה חשבון. הוא לחם במלחמה ההיא במסגרת שירותו בפלמ”ח, נפצע ברגלו בקרב הפריצה הכושל אל העיר העתיקה ואושפז במנזר שהעניק את ההשראה לספרו, כולל חייל שנפצע אנושות. ספרו מסתיים באפילוג, 12 שנים אחרי המלחמה. חמוטל עולה סוף־סוף לירושלים, ומגלה שאוכלים שם גלידה. החיים נמשכים.

במיתולוגיה הישראלית, 1948 היא מושג טעון: אידיאה, געגוע, חלום, הבטחה שלא מומשה, החמצה. גוטמן, המהגר שעלה לארץ מטרנסילבניה, אמר בשעתו שלו אין מיתוסים לגבי 1948: “לא עִניין אותי איך היו אז הדברים באמת. לא הרגשתי ב’חימו’ שאני נוגע בנושא לאומי. לצורכי עבודה הורדתי את ה”א הידיעה מתש”ח”. לפיכך, לא מפתיע שגוטמן העדיף סיום אחר: המצור על ירושלים נפרץ, החיילים הפצועים נוטשים את בית החולים המאולתר, ובתו האילמת של שרת המנזר הולכת במסדרון מוצף המים עם בובתה קטועת הרגל. דרכו האירונית של גוטמן לומר שהחיים שבו למסלולם.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds