אודות האסופהרשימת הרגעיםאודות הסרטמידע קטלוגי

חיה הררית זוכה בציון לשבח בפסטיבל קאן 1955 עבור הופעתה ב"גבעה 24 אינה עונה"

ת'ורולד דיקנסון
  • דירוג
פסטיבל קאן השמיני, שנערך בריביירה הצרפתית בשלהי אפריל ובתחילת מאי 1955, ייזכר משתי סיבות עיקריות. האחת, בפסטיבל הזה הוענק לראשונה פרס דקל הזהב לסרט הטוב ביותר (זכה בו הסרט "מרטי" בבימויו של דלברט מאן ובכיכובו של ארנסט בורגניין). הסיבה השנייה היא שלראשונה בתולדות פסטיבל הקולנוע החשוב בעולם השתתף בתחרות הרשמית סרט ישראלי – "גבעה 24 אינה עונה". ההפקה המשמעותית, הגדולה, המושקעת והחלוצית של תעשיית הקולנוע העברית, שהופקה בתנאים קשים, התחרתה מול יצירות של במאים נחשבים כמו אליה קזאן, אדוארד דמיטריק, אוטו פרמינגר, ויטוריו דה־סיקה וקרול ריד. "גבעה 24 אינה עונה", שאותו ביים תורולד דיקסון האנגלי על פי סיפור של צבי קוליץ, מתרחש בתקופת המנדט הבריטי ובמלחמת העצמאות. הסרט נפתח ב-1948 בגבעה 24 האסטרטגית, החולשת על הכביש לירושלים. משקיפי או"ם מגיעים לגבעה כדי לפסוק למי היא שייכת ומוצאים בה ארבעה לוחמים מתים: שלושה גברים ואשה אחת – אחות רחמנייה בשם אסתר הדסי, שאוחזת בידיה הקמוצות דגל ישראל מקופל. המשגיחים מחליטים שהגבעה שייכת לישראל. העלילה מנסה לפענח כיצד הגיעו האחות־חיילת האמיצה ועמיתיה לגבעה שבה קיפחו את חייהם. אחד הלוחמים הוא ג'יימס פיניגן (בגילומו של אדוארד מאלהייר) – גבר אירי ששירת במשטרת המנדט, רדף אחר לוחמי המחתרות והתאהב במורה החיפאית מרים מזרחי (חיה הררית). בשל אהבתו אליה החליט לעבור צד וללחום בשורות הכוחות הישראליים. בקאן, "גבעה 24 אינה עונה" לא הסתפק בציות לקלישאה "עצם ההשתתפות היא כבוד עצום". חבר השופטים, בהנהגת המחזאי־במאי הצרפתי מרסל פניול, התרשם מהיכולות שהפגינה הררית בסרט והעניק לה ציון לשבח מיוחד. בעמוד הראשי של "ידיעות אחרונות" מ-12 במאי 1955 נכתב ש"החלטות אחדות של חבר השופטים התקבלו במחאות קולניות. לעומת זאת התקבל הציון לשבח של חיה הררית בהתלהבות כללית". סצנה אחת שבה הררית היתה במיטבה מתרחשת במטה המשטרה הבריטית בחיפה. מרים נחקרת על קשריה עם לוחם מחתרת מבוקש שהבריטים מנסים ללכוד, אך ניצבת גאה, נחושה וזקופה מול החוקרים, שאחד מהם הוא השוטר האירי שלימים יהפוך לאהובה, ולא חוששת להביע את דעותיה על הנוכחות הבריטית בארץ ישראל ("המדינה הזאת לא שלכם"). במידה רבה, בזכות הסרט והביקור בקאן השיקה הררית את קריירת המשחק הבינלאומית שלה. הבמאי ויליאם ויילר פגש אותה במהלך הפסטיבל, התלהב והחליט כעבור שנים אחדות ללהק אותה לתפקיד הנשי הראשי של האפוס "בן־חור", שגרף 11 פרסי אוסקר. "גבעה 24 אינה עונה", השם והסרט, זכה לעומת זאת למחווה סאטירית־אירונית ב"גבעת חלפון אינה עונה" (1976), סרטו של אסי דיין בכיכובם של חברי "הגשש החיוור".