אודות האסופהרשימת הרגעיםאודות הסרטמידע קטלוגי

"השוטר אזולאי", בבימויו של אפרים קישון, זוכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 1972

אפרים קישון
  • דירוג
בשנת 1972, שבע שנים אחרי הזכייה בפרס גלובוס הזהב והמועמדות לאוסקר עם "סאלח שבתי", שִחזר אפרים קישון את ההישג עם סרטו "השוטר אזולאי". הוא עשה זאת שוב עם דמות שברבות השנים נעשתה איקונית – אך הפעם היא לא היתה שנויה במחלוקת. דמות השוטר המבולבל והאפור שגילם שייקה אופיר נולדה כבר ב"ארבינקא", סרטו של קישון מ-1967, והפציעה גם ב"תעלת בלאומילך" מ-1969. הדמות כבשה את לבבות הצופים, וב-1971 החליט קישון לכתוב במיוחד עבור אופיר והשוטר סרט שלם. הפעם הוא גם נתן לדמות שם: אברהם אזולאי – שוטר יפואי טוב לב, אך כושל ושלומיאל. לא מפתיע שמפקדיו לא מקדמים אותו, ואף ששים להיפטר ממנו. "כשקראו בשמי בתור הזוכה בטקס גלובוס הזהב חשבתי שאני חולם", סיפר קישון. "קמתי כדי לעלות לבמה, ופתאום ראיתי את אלפרד היצ'קוק מוחא לי כף". תא הכתבים הזרים בהוליווד, שבוחר את זוכי פרס גלובוס הזהב, וחברי האקדמיה לקולנוע, שקובעים מי יהיו המועמדים לאוסקר, לא יכלו להתעלם מהופעתו הנפלאה של אופיר, ובמיוחד מהסצנה החותמת את הסרט, שהפכה לסצנה המפורסמת ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי – טקס הפרידה של השוטר אזולאי מהמשטרה, שבו עושים לו כבוד, כולל דרגת סמל וצל"ש על ביצועיו במבצע שלמעשה ביים עבורו העולם התחתון. הקלוז־אפ על אזולאי המצדיע והדומע סחט דמעות גם מהקשוחים במבקרים. עשורים חלפו מאז, ועדיין קשה לא לדמוע יחד עם אזולאי, מה גם שהשיר המרגש "בלדה לשוטר" של אהוד מנור ונורית הירש, המלווה את הסיום והקרדיטים, מגביר את הלחץ על בלוטות הדמעות. "אמרתי לשייקה: 'תהיה בסצנה הזאת גאה ותהיה אחר כך עצוב'", גילה קישון. "הייתי בטוח שיידרשו הרבה טייקים, אבל לא היה צריך. כבר בטייק הראשון פתאום העיניים של שייקה התמלאו דמעות". אפילו השוטרים הקשוחים שהופיעו כניצבים במסדר הפרידה התרגשו מהדמעות של אופיר. קישון הכריז ש"שייקה באמת היה גאון. בעיתוני העולם כתבו שהוא צ'רלי צ'פלין". "השוטר אזולאי", אמר אופיר, הוא "התפקיד הכי טוב, הכי מושלם, הכי שלם שלי. התייחסתי אליו ברצינות הכי גדולה". באותה שנה, ראוי לציין, זכה חיים טופול בפרס גלובוס הזהב ובמועמדות לאוסקר על הופעתו ב"כנר על הגג", העיבוד ההוליוודי למחזמר "טוביה החולב", שהתבסס על ספרו של שלום עליכם. "כאשר 'סאלח שבתי' היה אחד המועמדים לאוסקר התייחסנו קישון ואני לאוסקר בקלות ראש", התוודה טופול באוטוביוגרפיה שלו, "חיים מספר על טופול". "בינתיים, עם השנים והניסיון, התחלנו להעריך ולהבין את המשמעות הרבה שנודעת לאוסקר בתעשיית הסרטים. כשנכנסתי לאולם בטקס שנערך ב-1972 הבחנתי בקישון, שהיה מועמד עם 'השוטר אזולאי', ונוצר בינינו קשר עין. קישון הוציא מכיסו שן שום אחת וזרק אותה לעברי מעל ראשי האנשים. כן זקף את אצבעו הקטנה ונופף לי כסימן מוסכם בין שנינו שפירושו 'לא להתרגש'. בסופו של דבר נאלצנו שנינו להסתפק רק במועמדות. צריך לנסות פעם בצל במקום שום. ואם זה לא יעזור – אז סחוג".