הכוכב הכחול (קטע ראשון)

1 דקה, תאריך לא ידוע
  • דירוג
ללא כתוביות

“מדינה של מציאות בהמתנה”, כך תיאר קובי אוז את התחנה המרכזית הישנה בלהיט הסנטימנטלי של טיפקס. מולי, גיבור “הכוכב הכחול”, יורד מהאוטובוס וכבר רוצה לקנות כרטיס לאוטובוס לקהיר. משם הוא אולי ימשיך לתאילנד או להודו. המנטרה של “הכוכב הכחול” מדברת על אנשים שמחכים “להתחלף”. כלומר, להפסיק להמתין. לעזוב את תל־אביב להיכנשהו, אל הלא נודע, אל ההזייתי. המימד המסומם של הסרט לא מוצג באופן ישיר, אלא בתור נימה תסריטאית מופשטת. הוא מופיע כרוח ששורה על פני החומר. מאז ומתמיד דיברו על סמים פסיכדליים כדבר שפותח צוהר לעולמות אחרים, חייזריים, בין־פלנטריים, על־זמניים. ב”כוכב הכחול” ישנו מימד של חיפוש אחר גאולה חיצונית. לפתע אוטובוס חולף, מצפצף, המצלמה מפנה אליו את מבטה. מקדימה נפרש שלט: “התחנה המרכזית החדשה בתל־אביב – נפתחת ב-18.8.1993″. כמו מרטי מקפליי שחוזר ב”בחזרה לעתיד 3″ לשנת 1885 ומתבשר על בנייתו העתידית של מגדל השעון שכיכב בשנת 1955 ב”בחזרה לעתיד 1”. עבר ועתיד מתערבבים זה בזה, ישן וחדש. ערים קמות ונופלות ואולי תכף יבואו חייזרים וייקחו אותנו מכאן.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds