הכוכב הכחול (קטע רביעי)

1 דקה, תאריך לא ידוע
  • דירוג
ללא כתוביות

בפרפרזה על המשפט הידוע של צ’כוב, תחנה מרכזית חדשה שמופיעה במערכה הראשונה חייבת להיפתח במערכה השלישית. מולי מגיע לפלא הארכיטקטוני של הניינטיז. בניין אימתני שהפך למפלצת נוראית. עוד לא רואים שם את העזובה והלכלוך, הפליטים, הנרקומנים והנוסעים המזדמנים שמתערבבים זה בזה. המדרגות הנעות עולות ויורדות. אורות הניאון בוהקים מהתקרה. זה נראה כמו מחזה פוטוריסטי לגמרי, הכל חדש מהניילונים, הקירות הזוויתיים נראים כמו חלליות. שלט Exit בצבע ירוק זוהר מופיע בצד ימין. ועוד שלטים. יציאה, Exit, יציאה, Exit. “הקו שלי זה לכוכב הכחול, למה כל מי שאני חי שם”, מולי אומר לעצמו. בסצינה הבאה הוא כבר עם זיפים, מלוכלך כולו. יכול להיות שהאוטובוס לכוכב הכחול אף פעם לא יגיע. “מחכים, מחכים, ממתינים, ממתינים”, כמו שדרש ד”ר סוס. בינתיים תקועים בפורגטוריום, לא גן עדן ולא גיהנום, מצב זמני בין Exit ל-Exit. תחנה מרכזית.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds