הבה נגילה

תאריך לא ידוע
  • דירוג
ללא כתוביות

אנימציה: יורם גרוס | בובות: ישעיהו אדרי | שנות ה-50

יורם גרוס, יוצר הסרט, הוא אחד מחלוצי האנימציה החשובים של ישראל, גם אם שהה ויצר בה זמן לא ארוך. גרוס הגיע ארצה אחרי מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-50 וה-60, לצד עבודתו כצלם של סרטים אמנותיים קצרים בטכניקות שונות, יצר את סרט האנימציה הארוך הראשון במזרח התיכון. שולחן הצילום שלו הפך לברזלים, פשוטו כמשמעו, של לימודי האנימציה בבצלאל (עוד עליו ועל יצירתו תוכלו לקרוא בהמשך אסופה זו).

יצירתו של גרוס בולטת בשונותה ביחס לסרטי האנימציה האחרים שנוצרו בשנות ראשית המדינה. בסרטיו חוזר גרוס אל העיירה היהודית ועוסק בזכר השואה, נושאים שהודחקו מרוב האמנות הישראלית בתקופה ההיא. סרט אנימציה מקסים זה, שדמויותיו הן בובות מנייר אלומיניום, מתאר חתונה יהודית. המוזיקה שוברת את הכלים, הכלייזמרים עפים באוויר בסצנה שמזכירה את ציוריו של מארק שאגאל, והעיירה בפולין חוזרת לרגע לחיים.

גרוס, שעלה לארץ מפולין אחרי המלחמה, לא זנח מאחור את התרבות שבה גדל. כמו בסרט זה, הזיכרון וההנצחה מעסיקים אותו. גם בסרטים שיצר בהמשך חייו הטמיע את ילדותו ונעוריו, בעיקר בדמות שבהמשך נעשתה למזוהה ביותר איתו – בלינקי ביל, גיבור סדרת האנימציה שיצר באוסטרליה. העבריות והישראליות שיצר בסרטיו הן עוד שכבה בזהות, ולא נועדו למחוק את העבר. בכך שונה גרוס מהזרם האמנותי המרכזי בארץ, שביקש, בעיקר בשנות ה-50, לנתק את הישראליות מהגולה בכלל ומהשואה בפרט.

באדיבות משפחת יורם גרוס.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds