אודות האסופהרשימת הרגעיםאודות הסרטמידע קטלוגי

בת־ים ניו־יורק

מיכה שגריר
  • דירוג

משפחת זלאייט המורחבת עלתה מעיראק. ההורים המסורתיים שלמה ודינה נאלצים להתרגל לאורח החיים של חמשת ילדיהם: האחד גר בבית, השנייה לא בדיוק ממהרת להתחתן, השלישי חי בלוס־אנג’לס ועובד בתעשיית הפורנו, הרביעית בכלל חיה בניו־יורק ויוצאת בעיקר עם לא־יהודים, ובן הזקונים צה”ל מייצר בעיות חדשות לבקרים.
סדרת הטלוויזיה החלוצית “בת־ים ניו־יורק” עלתה למרקעים בסוף 1995 בערוץ 2, בשידורי קשת, שם שודרה במשך שתי עונות. היא נכתבה ובוימה בידי יוסי מדמוני ודוד אופק. יזם הסדרה היה מיכה שגריר, שחתום עליה כיוצר שותף לצד מדמוני ואופק. שגריר, שהיה יו”ר הוועד המנהל של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, גייס את השניים ליצירת הסדרה מיד עם סיום לימודיהם, לקראת עליית ערוץ 2 המסחרי.
“בת־ים ניו־יורק” הביאה למסך הישראלי תוכן, בימוי, משחק ואסתטיקה קולנועית שונים לגמרי מאלו שניתן היה לראות על המסכים עד אותה העת. שחקנים מקצועיים ולא־מקצועיים הופיעו לצד משתתפים שגילמו את עצמם, ובכך העניקו לסדרה ממד כמו־דוקומנטרי. המתח העדתי הוגש בליווי הומור משובח, דק ועדין, שמבוסס על התבוננות בחברה הישראלית השסועה במבט מלא חמלה ואירוניה. המפגש בין דמויות הסדרה לדמותו של אסי דיין, שבלש אחריהן, יצר רובד נוסף, שהתייחס לא רק לסיפור עצמו אלא גם לדיון פנימי שקיימה תעשיית הקולנוע בישראל על ייצוג עדתי, תוכן וצורה, ועל הגבול הדק בין יצירה עלילתית ויצירה תיעודית.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds