בדרנית בחצות – אינתא עומרי

ג'ורג' עובדיה
  • דירוג

בדומה לתזמורת המזרחית והתזמורת היוונית ב”אריאנה”, הבחירה ב”אינתא עומרי”, היצירה המונומנטלית של אום כולתום, נדמית טבעית לעולם של הסרט “בדרנית בחצות” אך חריגה בזה שמחוצה לו – ואף פוליטית, אם כי לא במתכוון ובוודאי לא באופן מוצהר. המוזיקה ממלאת תפקידים מגוונים בסרטיו של ג’ורג’ עובדיה: אתנחתא מהעלילה (“אריאנה”, “רחוב 60”), התגלמות של מקצוע נכסף (“שרית”, “יום הדין”, “נורית 2”) ולא אחת גם מפתח לפתרון עלילתי (“נורית”, “נערת הפרברים”). למוזיקה ב”בדרנית בחצות” יש תפקיד אפקטיבי נוסף: פיתוי. בסצנה הזאת, רוזה כמו מכשפת את הקהל בכריזמה שלה ומזניקה את הקריירה שלה באחת. באותו מעמד גם מתעוררים אצלה רגשות רומנטיים כלפי הזמר המפורסם יורם הראל, שאותו מגלם צביקה פיק.

כוכב הבמה הוא דמות חוזרת בסרטיו של עובדיה. כמה מהשמות הבולטים בפופ הישראלי של שנות ה-70 לוהקו למשבצת הזאת: פיק, אבי טולדנו, יגאל בשן, נסים סרוסי ועפרה חזה – ובסרט “שרית” גם ירדנה ארזי, בתפקיד קטנטן ודי ביזארי של עוזרת בית שהיא גם רקדנית בטן. לכולם היתה זאת ההופעה הקולנועית הראשונה, וברוב המקרים היא גם היתה האחרונה.

באדיבות סרטי יונייטד קינג.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds