אוונטי פופולו

4 דקות, תאריך לא ידוע
  • דירוג
ללא כתוביות

אחד הסרטים המצליחים והמוערכים בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי, שהחל כסרט גמר של רפי בוקאי בחוג לקולנוע של אוניברסיטת תל־אביב. בתום מלחמת ששת הימים, שני חיילים מצרים מחפשים את דרכם חזרה הביתה במדבר סיני השומם תחת השמש הקופחת. בניסיון להתחמק מהצבא הישראלי, הם ינסו הכל כדי להישאר בחיים. נקודת המבט של האחר, האויב, הופכת כאן לנשף מסיכות של זהות והישרדות.
חברת ההפקה קסטל של מיכה שגריר ודן ארזי, שפעלה כחממה ליוצרים מתחילים, סיפקה לבוקאי את הכלים כדי להרחיב את “אוונטי פופולו” מסרט גמר סטודנטיאלי לסרט עלילתי באורך מלא. בוקאי הושפע מסרטו הדוקומנטרי של שגריר “יומנו של חייל מצרי”, שהופק כשבע שנים קודם לכן ועסק גם הוא במסע של חייל מצרי בזמן מלחמה. השאלות הגדולות שמעלים שני הסרטים, הדוקומנטרי והעלילתי, דנות במהות המלחמה וזכרונה בחוויית היחיד אל מול חקיקתה בזיכרון הקולקטיבי ההירואי של אומות ומדינות. חשיבות הצילום והתיעוד בזמן מלחמה, המודגשת בכמה סצנות בסרט, מתכתבת עם רבים מסרטיו של שגריר, שתפסו בזמן אמת את מראות הקרב מנקודת מבט פרטית ואנושית, הרחק מהרעם היהיר של תותחי הטנקים ומטוסי קרב.
אחד החיילים ב”אוונטי פופולו” הוא שחקן בתיאטרון קהירי שגויס למילואים באמצע החזרות למחזה השייקספירי “הסוחר מוונציה”, שבו הוא מגלם את שיילוק היהודי. חילופי הזהויות בסרט מפגישים את החיילים מכל הצדדים עם האמת המרה לגבי גבולות לאומיים, דתיים ופוליטיים, שבהכרח מרדדים את זהותם והופכים אותם לדמויות חד־ממדיות. גבולות אלה בדיוק עמדו לנגד עיניו של שגריר ב-50 שנות יצירתו. המעשה הטבעי מבחינתו היה לחצות אותם, להיענות לסקרנות האנושית ולחקור את מה שנמצא מעבר להם.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds