אדמה משוגעת

אדמה משוגעת
23:59 28/04/2021 - 10:00 15/04/2021

 

ישראל 2006

בימוי: דרור שאול | משחק: תומר שטיינהוף, רונית יודקביץ‘, שי אביבי |

סיפור התבגרותו של דביר אבני, נער בן 12, הגדל בקיבוץ בדרום ישראל בשנות השבעים. במהלך שנת הבר מצווה שלו מגלה דביר שאימו איננה בריאה בנפשה. הוא נאלץ לנווט בין עקרונות השוויון של הקיבוץ לבין יחסיו המורכבים עם אמו. הניגוד בין שני אלה מוציא אותו למסע התבגרות מופלא ובלתי אפשרי שבשיאו בחירה מצמררת שתשנה את חייו לעד. סרטו העלילתי השני של דרור שאול הוא דרמה עזת הבעה המתמודדת בישירות עם שאלות של נאמנות: משפחתית, קהילתית, לאומית. דרך סיפור התמודדותו של גיבורו עם מחלת הנפש של אמו, מערער שאול על כמה מוסכמות יסוד של החברה הישראלית, על הסולידריות, התמיכה והחזון המשותף. הוא עושה זאת בשפה קולנועית קולחת ושופעת, שמשלבת בין מלאכת צילום מרשימה למשחק מדוד של אנסמבל שחקנים מרשים. (107 דקות. עברית, תרגום לאנגלית)

“אדמה משוגעת” של הבמאי דרור שאול זוכה בפרס סרט הדרמה הבינלאומי הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס 2007

פסטיבל סאנדנס, המתקיים מדי שנה במדינת יוטה, הוא פסטיבל הסרטים העצמאיים הגדול בארצות־הברית. האירוע הנחשב התקיים לראשונה ב-1978, ורשימת מייסדיו כוללת את הבמאי־שחקן רוברט רדפורד. לאורך השנים התחרו בסאנדנס כמה סרטים ישראליים. אחד מהם, “אדמה משוגעת”, סרטו האוטוביוגרפי של הבמאי דרור שאול (“מבצע סבתא”), זכה ב-2007 בפרס סרט הדרמה הטוב ביותר בקטגוריית הסרטים הבינלאומיים.

“אדמה משוגעת” מציג באומץ ובכנות את סיפור התבגרותו של נער בן 12 (תומר שטיינהוף) בקיבוץ דרומי בשנות ה-70 על רקע אירועים טרגיים הפוקדים את משפחתו. האירועים הללו קיבלו ביטוי גם בנאום התודה של שאול בפסטיבל: “כשהייתי ילד, היה עצוב לשמוע את אמי אומרת: ‘הלוואי שיום אחד כל העולם ישמע את הסיפור הזה’. עכשיו אני כאן בלעדיה, אבל איתכם ועם כל העולם. אני מאושר”.

שאול מספר שסצנות רבות מ”אדמה משוגעת” מרגשות אותו גם כיום. “אלה נחרתו בי לנצח. אחת מהן מרגשת אותי במיוחד: ארוחת הערב המאולתרת של מירי (רונית יודקביץ’), האם האלמנה הדכאונית והמעורערת בנפשה של גיבור הסרט, עם סטפן (אנרי גרסין), המאהב השווייצרי. למה היא מרגשת אותי? כי היא מייצגת את החלום ואת הדחף הבלתי נגמר של אנשים בכל מיני מצבים להמשיך לקוות ולהאמין ולחיות. זה הרגע האופטימי הכמעט אחרון בסרט – רגע שבו השניים אשכרה מאמינים שהם יכולים לחיות יחד. בכל פעם שאני צופה בסצנה הזו אני מגרד את הפצע הפתוח שלי

בשאלה למה אמי לא התחתנה מחדש, ולמה לא עברנו לגור עם המאהב בכפר המושלג שלו בשווייץ, רחוק מכל הבעיות. זה הרי היה אפשרי. בפנטזיה כמובן”.

10 ₪

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds