יוחנן זראי (1929–2016) היה מלחין. הוא נולד בבודפשט, בירת הונגריה, ושרד את השואה בזכות מסמכים מזויפים שאִפשרו לו להינצל מצעדת המוות למחנה מאוטהאוזן. לאחר המלחמה למד באקדמיה למוזיקה בבודפשט ובאוסטריה, וב-1950 עלה לישראל. הוא התפרסם בתחילת שנות ה-50 כשכמה מהשירים שהלחין ללהקות צבאיות הפכו ללהיטים.
רבים מהשירים שהלחין זראי הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית הפופולרית. בין שיריו המפורסמים ביותר ניתן למנות את “מי שחלם” ו”אחי הצעיר יהודה” (להקת גייסות השריון), “אהובתי יעל” (הגשש החיוור), “אחד גבוה ושניים קטנים” (להקת הנח”ל), “אם רק תבואי בחמש” (שלישיית גשר הירקון), “גן השקמים” (ריקה זראי), “שיר הקטר”, “למה לא אמרת לי” ו”הסלע האדום” (אריק לביא) ו”כוכב הצפון” (להקת פיקוד הצפון).
זראי כתב את המוזיקה לסרט “סאלח שבתי” (אפרים קישון, 1964) והלחין עבורו את השירים “לי ולך” ו”משיח הזקן”. כמו כן כתב את המוזיקה לסרט “מצור” (ג’ילברטו טופאנו, 1969), שעבורו הלחין את השיר “עם רדת יום”.
בין שאר הסרטים שזראי חתום על כתיבת המוזיקה שלהם: “אלדורדו” (מנחם גולן, 1963), “האם תל־אביב בוערת? (60 שעות לסואץ)” (קובי ייגר, 1967), “הגלולה” (דוד פרלוב, 1972) ו”מקרה אשה” (ז’אק קתמור, 1969), שבו עבד על המוזיקה עם להקת הצ’רצ’ילים.
זראי היה נשוי לזמרת ריקה זראי.
