לינה צ'פלין היא תסריטאית ובמאית קולנוע וטלוויזיה. צ'פלין נולדה בברית־המועצות. היא למדה כימיה, ובמהלך לימודיה הכירה את סלבה צ'פלין, לימים בעלה. בעקבותיו הלכה ללמוד קולנוע בבית הספר הגבוה לקולנוע במוסקבה, VGIK. ב-1976 עלו בני הזוג לישראל והשתלבו במחלקת הקולנוע של הערוץ הראשון, שם יצרו כתבות וסרטים רבים. בשנות ה-90 עזבה צ'פלין את הטלוויזיה ויצאה לדרך עצמאית. היא ביימה סרטים עלילתיים ותיעודיים לטלוויזיה ולקולנוע, ולעתים קרובות עשתה זאת בשיתוף פעולה עם בעלה סלבה. השניים יצרו סרטים יחד עד מותו בשנת 2013.
בין סרטי הקולנוע והטלוויזיה שיצרה: "תקומה", פרק 12 (1998); "חצוצרה בוואדי" (עם סלבה צ'פלין, 2001), שזכה בפרס לסרט הטוב ביותר בפסטיבל חיפה; "היה או לא היה" (עם סלבה צ'פלין, 2003(, שזכה בפרס האקדמיה לטלוויזיה לסרט הטלוויזיה הטוב ביותר; "נתיבה" (2003); "יואל, ישראל והפשקווילים" (2006); "המקום" (עם סלבה צ'פלין, 2006); "מוקי בוערה" (עם סלבה צ'פלין, 2008), שהוצג בפסטיבלי חיפה ומוסקבה; "קולות מהבודקה" (2013), שהוצג בפסטיבל דוקאביב; "שמוניסטים" (2016), שזכה בציון לשבח בפסטיבל חיפה ובפרס אופיר לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר (עד 60 דקות); ו"אנדרגראונד בלט" (2020).