וים ון־ליר (1913–1992) נולד בהולנד למשפחת תעשיינים יהודים אמידים. הוא ואשתו, ליה ון־ליר, היו מחלוצי הקולנוע הישראלי ותרמו רבות לפיתוח אמנות הקולנוע בארץ ולחשיפתה לקהל מקומי ובינלאומי. במלחמת העולם השנייה שירת וים ון־ליר כטייס בחיל האוויר המלכותי של בריטניה, ולאחר מכן עלה לישראל כטייס מתנדב במלחמת השחרור. ב-1952 התחתן עם ליה, שחלקה עמו את התשוקה לקולנוע. יחד הקימו את מועדוני הסרט הטוב בחיפה, בתל־אביב ובירושלים, ובהמשך גם את סינמטק חיפה, סינמטק ירושלים וארכיון הסרטים הישראלי.
ון־ליר הפיק שניים מסרטיו של הדוקומנטריסט הצרפתי הגדול כריס מרקר, "צד שלישי למטבע" (1961), שזכה בפרס דוב הכסף לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין, ו- Le mystère Koumiko (1965), שזכה בפרס לסרט הדוקומנטרי הקצר הטוב ביותר בפסטיבל לוקרנו. ב-1968 ביים ון־ליר את הסרט הדוקומנטרי הקצר (10 דקות) "נשאתי עיני אל ירדן", המתאר את המציאות בגדה המערבית בימים שלאחר מלחמת ששת הימים. תחרות היצירה הצעירה בפסטיבל ירושלים, המציגה סרטי תלמידים ממגמות קולנוע בתיכונים מרחבי הארץ, קרויה על שמו.
