דוד אופק, תסריטאי ובמאי, ביים סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע עלילתיים ודוקומנטריים. אופק הוא בוגר המחזור הראשון של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה סם שפיגל. שני סרטים קצרים שיצר בתקופת לימודיו, "חלומות חיים" (1993) ו"בית" (1994), השתתפו בפסטיבלים רבים בארץ ובעולם וזיכו אותו בפרסים. בפסטיבל ירושלים זיכה אותו כל אחד מהסרטים בפרס וולג'ין לסרט הקצר הטוב ביותר. בתחילת דרכו יצר אופק עם חברו ללימודים יוסי מדמוני את הסדרה המצליחה והמוערכת "בת־ים–ניו־יורק". אלמנטים הקיימים בסדרה, כמו גם בסרטי הסטודנטים של אופק, מאפיינים גם את העבודות שיצר לאחר מכן: סגנון נטורליסטי, טשטוש בין התיעודי לעלילתי ושימוש בשחקנים לא מקצועיים. בין סרטיו: "המנגליסטים" (2002, במאי שותף לצד יוסי מדמוני) ו"ההרוג ה-17" (דוקומנטרי, 2003), שהוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם וזכה בפרסים רבים, בהם הפרס הראשון בפסטיבל סירקיוז ופרס העיתונות הבינלאומית בפסטיבל שיקגו לקולנוע דוקומנטרי. בארץ זכה "ההרוג ה-17" בפרס אופיר לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר ובפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב. סרטו "האגדה על ניקולאי וחוק השבות" (2008) זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים. ב-2019 ביים עם יוסי עטיה את הסרט העלילתי "נולדתי בירושלים ואני עדיין חי". באותה שנה ביים גם את סדרת הטלוויזיה "מתיר עגונות" עם שותפו הוותיק מדמוני ועם הבמאית תמר קיי.
סרט עלילתי

מלנומה אהובתי

בימוי: יוסי מדמוני, דוד אופק, 2006
מלנומה אהובתי
בתשלום

117 דק'

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds